בראיון לערוץ הכלכלה התייחס פרופ׳ ליאו ליידרמן להתפתחויות המרכזיות במשק הישראלי על רקע אישור תקציב המדינה לשנת 2026, החלטת הריבית של בנק ישראל והשלכות התקופה הביטחונית על הכלכלה המקומית. בדבריו הציג תמונה מפוכחת אך מאוזנת, המשלבת בין אתגרי השעה לבין יכולתו של המשק הישראלי להמשיך לתפקד גם בתנאים מורכבים.
לדברי פרופ׳ ליידרמן, תקציב 2026 הוא תקציב של תקופת מלחמה, ולכן הוא מושפע במידה רבה מהצורך בהוצאות ביטחוניות גבוהות ומהיערכות רב שנתית למציאות חדשה. לצד זאת, הוא הדגיש כי לצד סוגיית גודל הגירעון, השאלה המהותית באמת היא גם הרכב התקציב, ובעיקר היעדרם של מחוללי צמיחה משמעותיים בתחומים כמו תשתיות, חינוך ומערכות יסוד שישפיעו על רווחת הציבור בשנים הבאות.
בהמשך הראיון התייחס פרופ׳ ליאו ליידרמן גם למדיניות המוניטרית הצפויה של בנק ישראל והסביר כי מוקד תשומת הלב איננו רק בהחלטת הריבית עצמה, אלא בעיקר במסרי הזהירות שצפויים ללוות אותה. הוא ציין כי האי ודאות הכלכלית עדיין גבוהה, וכי הסיכונים האינפלציוניים נותרו משמעותיים על רקע שיבושים בשרשראות האספקה, עלייה במחירי האנרגיה וחומרי הגלם, וההשפעה המהירה של כל אלה על יוקר המחיה בישראל.
לצד האתגרים, פרופ׳ ליידרמן הדגיש גם את נקודות החוזק של המשק הישראלי. לדבריו, שוק העבודה ממשיך להפגין יציבות, מערכות מרכזיות ממשיכות לפעול, וההייטק שומר על תרומתו הקריטית לתוצר וליצוא. הוא הוסיף כי למרות הפגיעה בענפים מסוימים ובעסקים קטנים ובינוניים, במיוחד באזורים שנפגעו יותר מהמצב הביטחוני, קיימת בקרב כלכלנים הערכה כי ביום שאחרי ניתן יהיה לראות התאוששות מהירה ועוצמתית, אם התנאים לכך יבשילו.
