בכתבה בגלובס נבחנת השאלה לאן הולך השקל עד סוף 2026, על רקע מתיחות גאופוליטית, תנודתיות בשווקי הטכנולוגיה והערכות סותרות של גופים בינלאומיים ומקומיים. לפי הכתבה, בבנק ההשקעות גולדמן זאקס טוענים שהשקל מתומחר ביתר בכ-13% מול הדולר, ומציגים המלצה לגידור באמצעות פוזיציה שמרוויחה מהיחלשות השקל. במקביל הם מציינים שגם להימור נגד השקל יש סיכונים, במיוחד אם הדולר ייחלש בעולם מעבר לציפיות או אם התפתחויות אזוריות יתפרשו כהסרת סיכון.
מנגד מובאות הערכות של כלכלנים ומנהלי השקעות בישראל שמדגישים כוחות תומכים לשקל, בין היתר שיפור בתיאבון לסיכון, גאות בבורסה בתל אביב, עסקאות גדולות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות, ומעבר של משקיעים למסלולים מקומיים.
בתוך הדיון מתראיין פרופ׳ ליאו ליידרמן ומדגיש שכל תחזית לשער החליפין תלויה בהנחות לגבי התרחישים במזרח התיכון, החל מהישגים והתקדמות שתומכים במגמה של התחזקות השקל, ועד הסלמה שתומכת בתרחיש הפוך. ליידרמן מציע להימנע מפאניקה, ומציין כי עד כה השקל שמר על יציבות יחסית למרות אי הוודאות, בעוד שנכסים אחרים כמו זהב, כסף ונפט הגיבו בצורה בולטת יותר, לצד ירידה בתשואות אג״ח ממשלת ארה״ב שמרמזת על מעבר לצמצום סיכון בשווקים.
