בכתבה שפורסמה בגלובס נבחנת ההשפעה האפשרית של הסלמה מול איראן על שוק ההון בישראל ועל שער הדולר מול השקל. על רקע דיווחים על היערכות אמריקאית מוגברת במזרח התיכון, כלכלנים ומומחים מציגים ארבעה תרחישים מרכזיים, ומדגישים עד כמה שוק המט"ח והשוק המקומי רגישים לכותרות, להערכות סיכון ולזרימות הון.
פרופ׳ ליאו ליידרמן מציג בכתבה תרחיש חד במיוחד שבו שינוי דרמטי במצב הגאופוליטי, ובראשו נפילת המשטר באיראן, עשוי לייצר ירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל, כניסת הון בהיקפים משמעותיים ועלייה בסנטימנט כלפי המשק הישראלי. במצב כזה, לדבריו, אין תקרת זכוכית לשער החליפין, והשקל עשוי להתחזק לרמות נמוכות בהרבה ממה שנראה בעבר, עד כדי אפשרות תיאורטית של כ-2 שקלים לדולר. ליידרמן מוסיף כי גם התפתחות אזורית כמו הצטרפות ערב הסעודית להסכמי אברהם יכולה ליצור דינמיקה דומה של הפחתת סיכונים והגברת השקעות.
מנגד, בכתבה מובאים גם קולות שממתנים את התרחיש הקיצוני. רונן מנחם ממזרחי טפחות מעריך שהתחזקות נוספת של השקל אפשרית, אך רמת 2 שקלים לדולר נתפסת בעיניו כתסריט קצה שחלקו כבר מגולם בשווקים. במקביל מוצגים תרחישים נוספים: חזרה למו"מ ללא תקיפה, מלחמה קצרה שעשויה להתאזן יחסית מהר, או מלחמה ארוכה שעלולה להיות השלילית ביותר לשקל ולשוק המקומי. השורה התחתונה של הכתבה היא שמדובר במנעד רחב של תרחישים, ושער החליפין עשוי להגיב במהירות לכל שינוי בהערכת הסיכון, כפי שניכר גם בתנודתיות החריפה שנרשמה בשנים האחרונות.
