ליאו ליידרמן בתקשורת

פרופ' ליאו ליידרמן התייחס בריאיון לערוץ הכלכלה לאי הוודאות החריגה שמלווה את המלחמה ואת השלכותיה האפשריות על הכלכלה הישראלית והעולמית, והסביר כי אחד הסיכונים המרכזיים שחזרו כעת למוקד הוא תרחיש של סטגפלציה – שילוב מורכב בין עלייה באינפלציה לבין האטה בצמיחה. לדבריו, העלייה במחירי הנפט והגז, לצד הפגיעה האפשרית בפעילות הכלכלית, מחזירות לשיח הכלכלי תרחיש […]

בריאיון לערוץ הכלכלה סיכם פרופ' ליאו ליידרמן את תגובת השווקים בישראל ובעולם לאחר חמישה ימי לחימה מול איראן, והדגיש כי למרות חומרת האירועים, נרשמה עד כה יציבות יחסית ואף עליות בשווקים המרכזיים באירופה ובארצות הברית. לדבריו, השווקים הפיננסיים אינם מגיבים בפאניקה, אלא מגלמים הערכה כי מדובר בזעזוע גאופוליטי משמעותי אך מוגבל בזמן. ליידרמן ציין כי

בראיון לגלובס התייחס פרופ׳ ליאו ליידרמן להשפעות האפשריות של המלחמה מול איראן על המדיניות המוניטרית בישראל ובעולם, והסביר כי לצד התגובה החיובית שנרשמה בשוק המקומי, בזירה הגלובלית התמונה מורכבת הרבה יותר. לדבריו, העלייה במחירי הנפט, החשש מפגיעה בשרשראות האספקה והאפשרות ללחצים אינפלציוניים מחודשים עלולים להוביל לסביבה כלכלית מאתגרת במיוחד, שבה בנקים מרכזיים יעדיפו לנקוט זהירות

בכתבה בגלובס נבחנת השאלה לאן הולך השקל עד סוף 2026, על רקע מתיחות גאופוליטית, תנודתיות בשווקי הטכנולוגיה והערכות סותרות של גופים בינלאומיים ומקומיים. לפי הכתבה, בבנק ההשקעות גולדמן זאקס טוענים שהשקל מתומחר ביתר בכ-13% מול הדולר, ומציגים המלצה לגידור באמצעות פוזיציה שמרוויחה מהיחלשות השקל. במקביל הם מציינים שגם להימור נגד השקל יש סיכונים, במיוחד אם

פרופ׳ ליאו ליידרמן התראיין לתוכנית ״שורת הרווח״ בערוץ הכלכלה וניתח את החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, על רקע ירידה באינפלציה לצד מתיחות גאופוליטית וחוסר ודאות. ליידרמן, ראש מכון IREES במרכז האקדמי פרס והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, הדגיש את המקצועיות של תהליך קבלת ההחלטות בבנק ישראל ואת תפקידו המרכזי בשמירה על

פרופ׳ ליאו ליידרמן התארח בפודקאסט "שקל למחשבה" של המרכז האקדמי פרס לשיחה שמחברת בין הכותרות הגדולות של הכלכלה העולמית לבין ההחלטות הקטנות של כולנו ביום יום. על רקע מלחמות, מלחמות סחר, חוסר ודאות ביטחוני וגירעון שמתרחב, ליידרמן עושה סדר ומסביר איך נראית חשיבה כלכלית מפוכחת דווקא בתקופה שבה נדמה שאין אף עוגן. בפרק הוא מתרגם

בראיון לתוכנית ״מסחר רציף״ בערוץ הכלכלה, פרופ׳ ליאו ליידרמן מציג תמונה מאקרו עדכנית שמדגישה למה ההחלטות על ריבית נקבעות בעיקר לפי תחזית קדימה ולא לפי מדד בודד. לדבריו, סביבת האינפלציה והציפיות תומכות בהמשך הפחתות ריבית, ובשוק כבר מתמחרים ירידה של כמה צעדים במהלך השנה, כך שריבית בנק ישראל עשויה להתכנס לסוף השנה לרמה של כ-3.0

פרק 4 בפודקאסט מבט-על כלכלה, יזמות וחדשנות, המתקיים במסגרת המכון לחקר יזמות ואסטרטגיות כלכליות IREES במרכז האקדמי פרס, מוקדש הפעם למבט מבפנים על החברות הממשלתיות בישראל. החברות הללו מעסיקות מעל 50,000 עובדים, מייצאות בהיקפים של מיליארדים, ונוגעות כמעט בכל בית בישראל, מהתעריף בחשבון החשמל ועד חוויית הנסיעה ברכבת. אבל מה באמת מניע אותן מאחורי הקלעים,

בזמן שהעולם עוד מתווכח על ביטקוין ובלוקצ׳יין, בנק ישראל כבר מתכנן את הצעד הבא: השקל הדיגיטלי. בפרק חדש של הפודקאסט מבט-על של המרכז האקדמי פרס, פרופ׳ ליאו ליידרמן נפגש עם יואב סופר, מי שמוביל את פרויקט ה-Digital Shekel בבנק ישראל, לשיחה שמפרקת את הרעיון הגדול למונחים ברורים ומעשיים. במהלך הפרק הם מציגים את המודל הישראלי

בכתבה שפורסמה בדה מרקר ניתח פרופ׳ ליאו ליידרמן את משמעות מינויו של קווין וורש ליו"ר הבא של הבנק הפדרלי בארה״ב וטען שמדובר במינוי מקצועי וראוי שעשוי להרגיע את החששות מפוליטיזציה של הבנק המרכזי. לדבריו, וורש מבין שהתערבות פוליטית בעבודת הפד היא משחק באש ולכן לא ייתן לזה לקרות. ליידרמן הוסיף כי עצם האיתות על הנהגה