היועץ הכלכלי של בנק הפועלים, פרופסור ליאו ליידרמן, קורא במאמר בגלובס לחשוב מחדש על תחום יציבות המחירים ומשטר יעדי האינפלציה. זאת, בעקבות שינויים עולמיים ביעדי האינפלציה ומתוך רצון להפחית את יוקר המחיה.
לדברי פרופ' ליאו ליידרמן, בעוד שבעבר אינפלציה אפסית נתפסה כגורם סיכון שעלול לגרום להאטה כלכלית, הרי שכיום התפיסה הזאת השתנתה, וניתן לראות זאת גם בשוק המקומי בישראל: שיעורי האינפלציה נמוכים בזמן שהמשק בתעסוקה מלאה.
ליידרמן מזכיר כי המדיניות המוניטרית בישראל פועלת במשטר של "יעדי אינפלציה" מאז שנת 1992. ההחלטה על המדיניות הזאת נעשתה לאחר שבנקים מרכזיים במדינות שונות במערב בחרו לנקוט בה. הוא מוסיף כי עם השנים, ישראל הפחיתה את יעדי האינפלציה, ובשנת 2003 נקבע יעד של בין אחוז לשלושה אחוזים בשנה.
שני שינויים למען הורדת יוקר המחיה
פרופסור ליאו ליידרמן מציע שני שינויים עיקריים למדיניות הריבית. הראשון בהם הוא הפחתת יעד האינפלציה ל-0 עד שלושה אחוזים בשנה. לדבריו, עם השנים, גוברות העדויות לכך שלמשק הישראלי עדיף אינפלציה של אחוז אחד, לעומת התפיסה הרווחת עד כה – שני אחוזים. פרופ' ליידרמן מדגיש כי התופעה הזאת, של ירידת האינפלציה לא מתרחשת רק בישראל, אלא גם בארצות הברית ובאירופה.
השינוי השני שמציע פרופ' ליידרמן הוא שינוי ההכוונה המוניטרית, במסגרתה הפך היעד של המדיניות המוניטרית להשגת מרכז תחום האינפלציה. המשמעות היא שאם אינפלציה בת-קיימא קרובה יותר לאחוז לשנה לעומת שני אחוזים – קיים סיכוי שהניסיון להעלות אותה לשני אחוזים, יוביל למדיניות שאינה תואמת את מחזור העסקים, ועלולה להיות בעלת השפעות לוואי מדאיגות בשוקי הנכסים.
לסיכום, פרופסור ליידרמן קורא להכריז כי יעד האינפלציה הוא התחום שבין אפס אחוזים לבין שלושה אחוזים לשנה, בלי לכוון לנקודה מסוימת בטווח הזה.
